עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ויקי וקהילות ידע
01/01/2020 09:29
DOR BRAM
    1) תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו-3 דומאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע
א) צרכים ארגוניים:
  •         שימור ידע בארגון.
  •         מניעת כפילות עבודה.
  •         שיתוף ידע בין עובדים. 
ב) צרכים אישיים:
  •          התייעצות עם קהל רב בעל עניין. 
  •         יצירת קשרים עם אנשים בארגון בעלי תחומי עניין זהים.
  •         השגת מידע אמין במהירות.

2)  תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו-3 דומאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני

צרכים ארגוניים:
  •         יצירת מאגר תהליכים עסקיים בארגון – לגבי הלוגיקות מאחורי התהליך ואופן יצירתם
  •         שימור ידע ארגוני ככלל, וידע פורשים בפרט
  •         רשימת אנשי קשר בארגון


צרכים אישיים:
  •            ייעוד שינויים שבוצעו בתחום מסויים (למשל, הוספת\הפחתת תקציבים)
  •            ניתוח התפתחות תהליך\ידע (בהקשר ספציפי) בארגון
  •            תהליך חיפוש ומציאת מידע
    3) אילו בעיות ארגוניות ניתן/רצוי לפתור באמצעות קהילות ידע ואילו בויקי?
בעזרת קהילות ידע:

רצוי לפתור בעיות אשר דרושות דיון והשמעת מספר דעות, כלומר שאלות שלא קיימת להן תשובה חד משמעית או כאשר מדובר בבעיה חריגה אשר לה מידע ייחודי שלא נתקלנו בו מעולם.
בעזרת ויקי:
רצוי וניתן לפתור בעיות מוכרות אשר להן תשובה חד משמעית או אשר ניתן ללמוד עליהן ממקרים עברו. היות והמידע שם זמין ונגיש ועל רובו עברו הרבה אנשי מקצוע ניתן להניח שהמידע שם אמין.
0 תגובות
ניהול תכנים בארגון
24/12/2019 12:49
DOR BRAM

    1) כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס?

OCR (Optical Character Recognition)הנה טכנולוגיה להמרת תמונה, טקסט מודפס וכתב יד שנסרקו ע"י סורק למסך הצגתו מחשב. ארגון אשר מקבל דואר מודפס מבזבז זמן ומשאבים במיון ואחסון הדואר. עם יחליטו להטמיע מערכת OCR אז הדואר וכלל להתמיין ולהתאכסן במקומו המתאים בצורה אוטומטית ובנוסף בצורה מאוד חכמה ע"י שימוש באינדקסים בכדי לזרז את האגירה והשליפה.

 

2)  מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטליים בזרימות עבודה(WorkFlows) ?

ישנם שתי יתרונות עיקריים לשילוב מסמכים דיגיטליים בזרימות עבודה:

א) איכות המידע: מידע במסמך דיגיטלי נשמר בצורה טובה יותר, הוא כתוב בקרב קריא יותר וכך הוא לא נהרס עם הזמן. בנוסף , ניתן להוסיף לו חתימה דיגיטלית לאבטחה ובכך להבטיח אבטחת מידע.

ב) אחזור המידע:  נוח יותר לאחסן מסמכים דיגיטליים מאשר אחסון פיזי שלהם. בנוסף קל יותר למצוא ולשלוף מסמכים אלו עם הזמן, ללא צורך בחיפוש פיזי בארגזים אלא רק לפי מילות חיפוש במערכת. 

    

    3)  מה החשיבות של הגירת תכנים?

תהליך הגירת תכנים הנו תהליך בו מועברים תכנים ממערכת ישנה למערכת חדשה יותר אשר מחליפה אותה, על מנת לשמור על תכנים אלו וכך להישען על ידע עבר בארגון ולאפשר המשך עבודה רציפה.

     הגירת תכנים הינה חשובה מאד, מאחר ולקוחות עלולים להיפגע מאובדן המידע עליהם וכתוצאה מכך גם הארגון עלול להיפגע מבחינת אמון הלקוחות בארגון.

 

   4) בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.

 

a) האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments)בלבד או את כל המייל?

לדעתי צריך להבין מה תוכן המיילים עיקריים בארגון ולפי זה להחליט. לפעמים המידע הנחוץ הינו בתוכן המייל (תאריכים, מלל, שמות) ולפעמים בצרופות(תמונות,מסמכים). הבעיה העיקרית היא שאם נשמור הכל אז נעמיס על המאגר ונגרום לו לנזק.

 

b) מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת?

לפי דעתי מי שאחראי על שמירת המיילים במערכת הינו מקבל המייל. בארגונים בהם המערכת שמה דגש על שמירת המיילים וזה מבוצע באופן אוטומטי יש צורך למנות אחראי ייעודי לכך ממחלקת מערכות המידע. לדוגמה, נציג מצוות הפיתוח של המערכת בארגון. 

 

0 תגובות
כוח ההמונים
19/12/2019 10:20
DOR BRAM

1. אתם עובדים בארגון שהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים. באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים

לדעתי, בכל מה שקשור לפיתוחי רובוט, על הארגון להתעסק בלב הדברים שבמסגרת מומחיותו ואת הדברים היותר מסובכים להיעזר במיקור חוץ ע"י מיקור המונים כמובן. כך, בעיניי, הביצועים יהיה יותר טובים ויניבו תוצאות ורווחים טובים יותר. לצורך העניין ניקח לדוגמא את עניין עיצוב ממשק המשתמש -UI. בסיטואציה כזו הייתי, כמנהל, מגייס אנשי מקצוע שמומחים בעיקר בעיצוב גרפי וחווית משתמש כאשר אני סבור כי הם יניבו את התוצאות בצורה הטובה והמקסימלית ביותר. 

 

2 .עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים

המיועדים לשוק מסוים. באיזו שיטה תבחרו ? נא לנמק

אני אישית הייתי בוחר בשיטת דירוג ע"י גיליון ציונים כיוון שבעזרת שיטה זו נוכל להשוות באמצעות טווח ציונים אחיד, וכך למעשה יהיה קל יותר לתעדף מוצר אחד לעומת השני.

 

3. מהם הסיכונים במימון סטאראפ בשיטה שלמימון המונים?

 

ראשית, כאשר משתפים מידע עם גורמים חיצוניים כנראה שניחשף לעתים מידע רגיש העלול לפגוע בחברה. תמיד יהיה פוטנציאל לגנבת מידע ע"י אחרים וקח לא תשמר זכותנו על הקניין הרוחני ושמירת המוצר שלנו כפטנט.

למעשה, ייתכן והארגון יקצה משאבים לתחומים שהוא לא תכנן. דוגמא טובה לכך היא פגישות עם מחזיקי מניות הארגון ומענה קבוע ורציף לשאלותיהם.

 

0 תגובות
ניהול ידע וביג דאטא
11/12/2019 16:37
DOR BRAM

1. א) יתרונות שהארגון מצפה להם :

- עלויות נמוכות יותר של שרתי אחסון ותשתיות 

- קל לפריסה ולשילוב.

- חסכון בעובדי תחזוק השרתים

- מהירות גבוהה

ב) תנאי סף להצלחה:

- תנאי ראשון ולדעתי הכי חשוב הוא מוטיבציה גבוהה של העובדים

- אחסון המידע בצורה נוחה לאחזור הנתונים

- לקיחה בחשבון סיכוני אבטחת מידע


2. מתי יש צורך ב"מחשוב קצה"?

כאשר נרצה לבצע פעולות במהירות גבוהה נשאף לעיבוד נתונים גבוה ועצמאי, כלומר שהעיבוד יתבצע על הרכיבים עצמם ובכך למעשה יאפשר את ניתוח הנתונים על הרכיבים עצמם.


3. ניתן להבין מהנתונים כי מדובר בכמות מאוד גדולה של דאטא שממשיך להיווצר בכל דקה שעוברת. בנוסף, יש לאחסן נתונים אלה במהירות וביעילות רבה ולפיכך אבחר באגם נתונים. בחירה זו מאפשרת העברת כל המידע ללא שינוי או העתקה לגורם אחר כיוון שהכל נמצא במקום אחד. 


0 תגובות
המשכיות ידע
04/12/2019 14:16
DOR BRAM
נושא המאמר - שימור ידע של פורשים ממקומות עבודה

בעיה ידועה מאוד בקרב ארגונים וחברות היא פרישה של עובד וותיק לגמלאות. בפרישתו, עוזב העובד את החברה לאחר מספר רב של שנים בהם הוא עבד בה, ויחד איתו עוזב גם הידע שצבר במשך השנים. הבעיה נוצרת כאשר הרבה חברות וארגונים לא באמת יודעים כיצד לשמר ולנצל את כל הידע שצבר העובד הוותיק גם לצורך שימור וגם לצורך המשכיות, כלומר להעבירו הלאה לעובד המחליף. 

אציג כעת שיטות מומלצות עבור שימור והמשכיות הידע:

1. נתונים מובנים - מומחי ידע טוענים כי כאשר ישנו טקסט במסדי נתונים גדולים, הערך של זה הוא נמוך כיוון שלא כולם יודעים היכן מאחסנים אותו ולעיתים מאוד רחוקות מצליחים להבין כיצד להשתמש בו.
2. שימוש בבינה מלאכותית (AI) ובכלים כמו טאבלו, POWER BI, QLIQVIEW וכו'.
3. מתן הוראה לבעלי דרגת expert להעביר שיעורים והרצאות לעובדים הצעירים בחברה.
4. עידוד אנשים לבחינת מדוקדקת יותר של הפרויקטים והעבודות שלהם - כך למעשה יוכלו להעביר מידע זה הלאה. 


0 תגובות
שאלה מספר 2
28/11/2019 12:13
DOR BRAM
מתיאור המקרה ניתן להבין כי המפעילים כיבו את גלאי מפלס הנוזלים, כלומר פעלו בניגוד להנחיות. כתוצאה מכך הגלאי לא עבד ולא מנע זליגת חומר, מה שהוביל לנזק העצום.
בעיניי, אין לפעול על דעת עצמך בעיקר אם זהו מהלך המנוגד להוראות או לחוקים של המקום, אלא להתייעץ עם סמכות עליונה. אין שום בעיה להפעיל שיקול לדעת ולהציע מהלך חריג, אך לא לבצעו ללא אישור, אלא אם כן זהו דבר מיידי המסכן החיים - מה שלא היה במקרה הנ"ל.
לפני שממהרים להעניש את המפעילים, הייתי ממליץ לתחקר אותם וכך למעשה לבדוק מה בדיוק הוביל להחלטה השגויה הזו. אולי במהלך התחקיר יגלו כי זו הייתה החלטה נכונה למרות התוצאות הלא טובות, ואולי לא. מתחקיר האירוע יוכל הארגון להפיק לקחים ולדעת להתמודד עם סיטואציה שכזו במידה ותחזור על עצמה בעתיד. 
0 תגובות
שאלה מס' 1: מדוע ישנן בעיות בתחקירים בצה"ל?
28/11/2019 12:07
DOR BRAM
צה"ל, כפי שרובנו החיים פה בישראל מכירים, הוא ארגון עצום המכיל כמות גדולה מאוד של חיילים, קצינים ונגדים. כמו בכל ארגון, גם בצה"ל נוהגים לבצע תחקיר לאירועים חריגים או לתקלות וכשלונות על מנת למנוע אלו בעתיד. בעיניי, בצה"ל תחקור אירועים אלו חשובה יתר על המידה כיוון שמירב האירועים אותם חוקרים הינם תקריות בטיחות אששר מסכנות חיים ולעיתים אף לוקחות חיים. בדו"ח מבקר המדינה וגם בדוחות פנים ארגוניים של צה"ל, הוזכר כי התחקורים לעיתים רבות לוקים בחסר - "קיימים ליקויים רבים באופן עריכת התחקיר הפנימי בצבא, וכן ליקויים בדיווח בזמן אמת על אירועים" - מבקר המדינה, 2012. 
בעיניי, הסיבה לטענה קשה זו של מבקר המדינה היא תדירות התחלופה הגבוהה בצבא, בעיקר בדרגות הקצונה הזוטרות. במצב שכזה הקצינים מתחלפים די מהר (אני יודע זאת מחוויה ומידיעה אישית מהשירות הצבאי שלי) ובעצם "מעבירים מקל" לקצין הבא וכך נוצר כדור שלג שנורא קשה לצאת ממנו. אם היו שואלים אותי, הייתי ממליץ על גוף חיצוני שיבצע חקירות אלו לעומת החקירות פנים-ארגוניים - שזהו המצב הקיים. צה"ל החל להשתמש בשירותם של ארגונים חיצוניים בהרבה מקרים - קייטרינג, ארגון אבטחה לעיר הבהדים וכו', אז אני לא רואה סיבה שלא יוכל לקחת ארגון חיצוני גם לתחקירי בטיחות.
0 תגובות
שאלה מס' 1: מדוע ישנן בעיות בתחקירים בצה"ל?
28/11/2019 12:07
DOR BRAM
צה"ל, כפי שרובנו החיים פה בישראל מכירים, הוא ארגון עצום המכיל כמות גדולה מאוד של חיילים, קצינים ונגדים. כמו בכל ארגון, גם בצה"ל נוהגים לבצע תחקיר לאירועים חריגים או לתקלות וכשלונות על מנת למנוע אלו בעתיד. בעיניי, בצה"ל תחקור אירועים אלו חשובה יתר על המידה כיוון שמירב האירועים אותם חוקרים הינם תקריות בטיחות אששר מסכנות חיים ולעיתים אף לוקחות חיים. בדו"ח מבקר המדינה וגם בדוחות פנים ארגוניים של צה"ל, הוזכר כי התחקורים לעיתים רבות לוקים בחסר - "קיימים ליקויים רבים באופן עריכת התחקיר הפנימי בצבא, וכן ליקויים בדיווח בזמן אמת על אירועים" - מבקר המדינה, 2012. 
בעיניי, הסיבה לטענה קשה זו של מבקר המדינה היא תדירות התחלופה הגבוהה בצבא, בעיקר בדרגות הקצונה הזוטרות. במצב שכזה הקצינים מתחלפים די מהר (אני יודע זאת מחוויה ומידיעה אישית מהשירות הצבאי שלי) ובעצם "מעבירים מקל" לקצין הבא וכך נוצר כדור שלג שנורא קשה לצאת ממנו. אם היו שואלים אותי, הייתי ממליץ על גוף חיצוני שיבצע חקירות אלו לעומת החקירות פנים-ארגוניים - שזהו המצב הקיים. צה"ל החל להשתמש בשירותם של ארגונים חיצוניים בהרבה מקרים - קייטרינג, ארגון אבטחה לעיר הבהדים וכו', אז אני לא רואה סיבה שלא יוכל לקחת ארגון חיצוני גם לתחקירי בטיחות.
0 תגובות